مشاركة فيديوهات ومقالات بالعربية

להיות ערבי בישראל

1.00 - (1 تقييمات)
نشرت
875
مشاهدات
0
تعليق

ابلاغ Report

 

להיות ערבי בישראל 

    ישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית דבר שאינו קביל בחוק העולמי כי הוספת ההגדרה "יהודית " כבר מעידה על הגזענות הדתית והלאומית כי בישראל יש עוד הרבה דתות –אם נתייחס ליהדות כדת- ויש עוד לאום ערבי וארמני ושרכסי – אם נתייחס ליהדות כלאום- ויש לציין שהשאלה הזאת עדיין לא נפתרה בישראל.

  להיות ערבי בישראל זה כמו מקדוני ביוון או בולגריה או רוסי באוקרינה או ביילורוסיה אתה גר באדמת הלאום עם

דרכון של מדינה אחרת , כאן  מתייחסים אליך כזר ,מתייחסים אליך כאילו אתה בנאדם מדרגה שנייה או שלישית,

אתה גר במדינה יהודית בשבילך ודמוקרטית ליהודים באותה עת אתה בשום אופן לא עוזב כי זאת אדמתך וכאן גרו

ההורים והסבים שלך ,כאן ההיסטוריה והחיים שלך, וכאן מתחיל הקונפליקט הנפשי והלאומי שלך , ההבדל בין

ישראל למדינות אחרות ששם לא מבדילים בחוק בין אזרח לאזרח שם המדינה היא מדינת כל אזרחיה וכאן היא

מדינת היהודים כאילו הערבים באו ובקשו את האזרחות הישראלית ולא ישראל באה וכפתה את עצמה עליהם.

להיות ערבי בישראל אתה אשם בכל דבר עד שתוכיח אחרת בעוד שבמדינות אחרות כל נאשם הוא זכאי עד

שתוכח אשמתו. אתה צריך בכל יום בבוקר להוכיח שאתה נאמן למדינה כאילו אתה גר בחסד ולא בזכות .

האפליה בישראל בין יהודים לערבים זועקת לשמיים , אתה מרגיש אותה ברחוב בעבודה באוויר ובעין , ואתן כמה

דוגמאות מוכחות : אחוז הערבים בישראל 20% מהתושבים ,אבל אחוזם במשרדי הממשלה לא עולה על 5% ,

מספיק לנוסע הזר נסיעה ברחובות הארץ כדי לדעת בדיוק איזה עיר ערבי ואיזה עיר יהודי רמת הפיתוח ורמת

ההשקעה בתשתיות הערביות נמוכה בהרבה בהשוואה לערים היהודיות , נתון חשוב בעניין הוא ש 90% מהתושבים 

מתחת לקו העוני הם ערבים , ההשקעה בתלמיד היהודי עולה למדינה פי שניים או שלושה  מההשקעה בתלמיד

הערבי ועוד ועוד ועוד .

    הערבי בישראל משלם מיסים למדינה ולעירייה לא פחות מיהודי וכל בוקר וערב מזכירים שהערבים מקבלים

מביטוח לאומי קצבת תמיכה כרמז שהמדינה נותנת לערבים הטבות שלא בזכות, והאמת היא שאני למשל לבד

משלם  לביטוח לאומי יותר ממה שהייתה אימא ז"ל מקבלת קצבת זקנה ואם לחשב שיש לה עשרה ילדים יוצא

שערבים לא רק שלא בחסד אלא בזכות וגם משתתפים במימון הביטוח הלאומי .

בכל העולם חובת הרוב לתת הרגשה למיעוט שהוא שייך להם לחבק אותו ולהעדיף אותו בהרבה מקומות כדי לתת

לו הרגשת שייכות אבל בישראל העניין הפוך , על המיעוט לסבול את הרוב ולסבול מהגזענות ואפילו להגיד תודה .

אנחנו הערבים בישראל לא נגיד תודה למי שמפלה אותנו ברחוב ובעבודה ובהישגים אנחנו לא נגיד תודה למי

מתייחס אלינו כאזרחים דרגה שנייה אנחנו נמשיך להיאבק עם כל הדמוקרטים והשפויים למען עתיד טוב לתושבי

ישראל אנחנו נמשיך להיאבק נגד המלחמה לא רק בגלל שאנחנו פלסטינים אלא בגלל היותנו ישראלים וכל הכסף

המושקע במלחמות היה יכול לממן מערכת הבריאות והחינוך ולמציאת מקומות עבודה חדשים לכל הישראלים.

 אני כערבי  , אוהב את כל האנשים שחור או לבן או צהוב לא שונא יהודי או אנגלי או צרפתי אבל כן שונא כל גזעני

וכל כובש וכל שקרן וכל רוצח אוהב את המוזיקה וקול הציפורים אבל שונא ארטילריה וקולות מלחמה ,אוהב את ריח

הפרחים והאדמה ושונא ריח הגופות מפשעי מלחמה .

 אני נולדתי כאן ולא באתי באנייה או מטוס , יש לי באדמה הזאת זיכרונות שצריך לשמור עליהם וככל שעובר הזמן

הזיכרונות האלה מתחזקים , הבנים שלי יודעים על פלסטין יותר ממה שאני ידעתי בגילם.

 אני הרופא שמטפל בכולם אני הבנאי שבונה את המדינה אני המסעדן שמאכיל או כולם חומוס ופלאפל אני המהנדס

שמתכנן במדינה בתים וכבישים אני, אני , אני נמצא בכל התחומים אני שמזמין לקפה את השכן כדי שנחייה ביחד

בשלום ובשלווה לפי הפתגם הערבי האציל : "שכני היקר אם תישן בשלום אני אישן בשלום"

 אני הערבי שנאבק כבר שבעים שנה להיות אזרח שווה זכויות ולא התייאש למרות החוקים הגזעניים של הרוב

היהודי והאפליה בכל התחומים . מתי הרוב היהודי  ישתכנע שאני לא אורח בארץ הזאת? ושאני ממנה ועליה ואמות

בתוכה .

הצלבנים באו ועזבו ואני נשארתי כאן

התורכים באו ועזבו ואני נשארתי כאן

האנגלים באו ועזבו ואני נשארתי כאן

שאלתי לרוב היהודי :

מתי תלמדו מההיסטוריה? הלא הגיע זמן לחשוב איך לחיות ביחד בשלום ובשלווה ובכבוד ?.ואיך נבנה את העתיד 

המזהיר ביחד ?

 

ד"ר חטיב סמיר

חבר מזכירות חד"ש

875
مشاهدات
0
تعليق

ابلاغ Report

تصنيف: 
جاري التحميل